קארמה רעה ושאר הפרזות

אם הייתם בהכרה ב-48 השעות האחרונות, אין מצב שפספסתם את הדיון הציבורי הער בערוותה של אחת פלונית קצת מפורסמת. בשנים שיבואו אני בטוחה שהשיח יבנה את עצמו בדומה לזה שנוצר סביב רצח רבין: "איפה אתה היית כשלמיכל אמדורסקי ראו את הטוטה?". כבר עכשיו, אם תרשו לי, אשחזר: השעה 11:00 בבוקר. שעת בוקר מאוחרת במשרדי עמוס [...]

דיברתי השבוע עם לוטם על הנטיה של גברים בחיינו (וגברים שלא בחיינו, גברים שעוד לא בחיינו, וגברים שעוד לא יודעים שהם כבר בחיינו, ע"ע ג'וני דפ) לפרק אותנו לחלקים. לצערי ושלא כהרגלי אני לא מדברת על סקס, אלא על היכולת המופלאה להתייחס בשיוויון נפש ובהפרדה מלאה לכל איבר בגופה של אישה, משל היה ישות עצמאית, [...]

לאחרונה אני מוצאת את עצמי מהרהרת די הרבה, בשלושים השניות היומיות בהן אני פנויה להקדיש זמן להרהורים, בחשיבותה של האדישות.
הבוס שלי צחק עליי לא מזמן, ואמר שאני לא מאוזנת. מה שנכון. אז אני מאוד מנסה לשמור על פוקר פייס, ולא להתחרפן כשאני רבה עם אמא, ולזכור שאני במחזור (או לפני מחזור, או אחרי מחזור), וגם [...]

לפני שבועיים בערך יצא לי לראות פרק אקראי של הסדרה "עונת החתונות*. ב" יצא" אני כמובן מתכוונת ל"ערכתי מרתון עלוב נפש בשישי בערב, קומפלט כולל טישו צמוד וחצי פאקט סיגריות", אבל לא נתקטנן.
בניגוד לרוב הזוגות שצולמו לסדרה בזמן אמיתי בהכנות שלפני החתונה ובמהלכה, והפגינו מנעד מרשים של הפרעות פסיכוטיות, אישיות גבולית, נרקיסיזם קיצוני וסתם טעם [...]

[הפוסט הזה התקרר כמעט שבועיים לפני שהחלטתי לפרסם אותו. במונחי אינטרנט זה פחות או יותר נצח, ובקשת סליחתי הכנה על כך.]
להיות ביקורתית למדתי בגן, כשאמא אמרה לי שהילדות שמושכות לי בשיער ונושכות אותי מקנאות בגלל שאני כל כך יפה. לא האמנתי לה. הילדות שהציקו לי היו לרוב בובות בלונדיניות תכולות מבט, ואני הייתי עיזת הרים [...]