קארמה רעה ושאר הפרזות

אוקיי, אז הדבר הזה שקוראים לו טוויטר הפך זה לא מכבר למלקקה ציבורית. זה לא חדש, ובסך הכל זה גם לא ממש אכפת לי, מלבד פלאשבקים אקראיים לימי פומפיי האחרונים בקפה דה מארקר (מאמיייי איזה מהמם אתה כותב. יש לך נפש של סופר. כיכבתי. בלוג יפה מוזמן לשלי. תחת יפה מוזמנת לשלי. וגו'). הטוויט הוא [...]

[הפוסט הזה התקרר כמעט שבועיים לפני שהחלטתי לפרסם אותו. במונחי אינטרנט זה פחות או יותר נצח, ובקשת סליחתי הכנה על כך.]
להיות ביקורתית למדתי בגן, כשאמא אמרה לי שהילדות שמושכות לי בשיער ונושכות אותי מקנאות בגלל שאני כל כך יפה. לא האמנתי לה. הילדות שהציקו לי היו לרוב בובות בלונדיניות תכולות מבט, ואני הייתי עיזת הרים [...]