קארמה רעה ושאר הפרזות

חלקכם הספקתם כבר לראות את הסרטון הזה, שהאיץ במהירות יחסית מאפס ל-5,000+ צפיות (כל התגובות בנות פחות משבוע), חלקכם ניצל ומצא דברים מועילים יותר לעשות עם דקה ו-58 שניות מחייו, נניח, לזרוק מייבש שיער פועל לאמבטיה ולהיכנס אליה. אישית הגעתי אליו הודות לספק הטראש הנאמן שלי, מר בהונות.

אבל נניח רגע למתים, שהסרטון יכול לנחם אותם בתובנה שללא ספק קיים בעולם גורל מר ממוות, ונעלה כמה שאלות:
1. ברור למדי שיוצרי הסרטון משוכנעים שאין דבר כזה "באזז שלילי". זהו דיון עתיק יומין: אם זה הוגן לבקש מהלקוח שלך לשלם על הפקת סרטון ש-90% ממי שיצפו בו, בהנחה שאינם א. בעלי אייקיו מקצה הזנב השמאלי של העקומה ו/או ב. עובדים במשרד שהפיק את הסרטון, יחשבו שזה אחד העלבונות היותר חמורים שזרקו עליהם ביוטיוב השנה?
בחייאת. גם כשהייתי בת עשר, והאינטרנט היה דבר חדש ומלהיב ומגניב ומדהים (הייתי הראשונה בשכונה שהיה לה) ועל דברים כמו יוטיוב אי אפשר היה לחלום בכלל כי היינו אומרים תודה אם וכאשר השרת של המירק היה מתחבר לנו כמו שצריך, גם אז הייתי חושבת שסרטונים ממין זה הם בעיקר סיבה לשרוף את האינטרנט ולחזור לתקשר באמצעות ציורי קיר סמליים.

2. אי אפשר להוציא דברים מהקשרם. הסרטון הוא לא סתם סרטון שמעביר מסר על זה שצריך להיזהר מזרים באינטרנט. הוא גם לא סתם סרטון שיווקי שמעביר את המסר הזה, ותוך כדי מפרסם משקאות אנרגיה או מקלדות ג'לי או חיתולים למבוגרים. לא. זה סרטון שמפרסם מוצר שטיפה אינטימית, או בשפת הרחוב, שמפות (הקרדיט לביטוי שוב כולו של מר בהונות בהונות מעדכן שזה שייך בכלל לשפיגל אסטוניה/ אלינה טוענת שהביטוי שייך לה), ולא פחות- אלא שמפות לנערות. עכשיו, אולי זו רק אני, אבל ממפרסם שמצפה להיכנס לצפונותיה האישיים, הפרטיים והפיזיים ביותר של ביתי המתבגרת לעתיד, הייתי מצפה לקצת יותר כבוד מזה. אני יכולה לציין רק ברמז את ההקשרים שנעשים בכאן בין פות נקי ומצוחצח, לבין כל אלה שלא ייכנסו אליו- האיכס יא מכוער, הטפו פדופיל ודמות היהודי האיקונית עם האף הניכר כל כך והסוכריה המרושעת על מקל. רגע, אז אם הוא חתיך זה סבבה? אז אם הוא בן 40 שנראה כמו בן 25 זה בסדר? מה לכל הרוחות המסר, חוץ מאשר "מי שלא נכנס לפות, לא נכנס לפייסבוק?" והאם הפילטר לא אמור לעבוד הפוך, קרי, לא כל מי שחבר בפייסבוק גם נכנס אליי לבית או לגוף?

3. אם אני תופסת את הילדה שלי מדברת ככה אני מיד במקום מנתקת לה את הכבלים ומוציאה לה את הצ'יפ (אני מניחה שעד אז יהיה לה צ'יפ) לאיזה שבועיים. כן, אמא מתקדמת, אמא פרוגרסיבית, אמא אקדמאית, בלה בלה בלה. תעשי כמה מין עם כמה פדופילים שאת רוצה, רק אל תגדלי להיות פרחולה פקאצתית שמתקשרת בהיוש/ביוש/אחותי ולא יודעת להבחין בין אידיוט שמנסה להשכיב אותה לבין בראד פיט (אני מניחה שעד אז הוא עדיין יהיה בראד פיט). אם אלה הילדים שלנו, במציאות ולא רק בהזיה מונפשת של מפרסם, יש לנו בעיה חמורה ביותר.

4. האנשים הטובים ביותר בחיי באו מהאינטרנט, ומפייסבוק. אני חושבת שהסרטון יותר מהכל משקף צורת חשיבה כל כך מאובקת שכשכניגבו אותה המגבון השתעל. "אני ישר חוסמת" לא מלמד אף אחד, שום דבר. אחת החוויות היותר מרתקות באינטרנט (להלן, מירק) היו ויישארו הריגוש שבהיכרות עם אנשים זרים, אנשים חדשים, בנות ובנים ונשים וגברים שהעבירו את התודעה שלי את המהפכות הגדולות ביותר שידעה. במקום להשטיח את המסר של זהירות, תעמיקו אותו. תסבירו שיש טובים כמו שיש רעים, תתייחסו ברצינות, ולא בתקשורת ברמת "יא מכוער" מיקרוסקופית לסכנות האמיתיות. הרשת בינתיים לא הולכת והופכת למקום בטיחותי יותר, והפרטיות שלנו לא הופכת מובנת מאליה בכך יום שעובר. למעשה, סביר להניח שמר איכס יא פדופיל כבר יודע בדיוק איך הנערה הנ"ל נראית, גם בלי שתשלח לו תמונה.

בברכת ביוש יא מכוערים,

טריש

תגיות:   אינטרנט · ביקורת · נשים · סקס · פדופיליה · פרסומות תגובה אחת