יש לי פלאג לפוסט הזה: אני לא מתיימרת ולו לרגע לטעון שאני מתמצאת בנבכי הנפש ההיפסטרית. הלא היפסטר מעצם מהותו הוא יצור שיש לו גיף מנצנץ בצורת לב, עטוי פרוות חד- קרן וממולא בקאפקייקס, במקום הדבר הרגיל והמשעמם הזה שאנו בני התמותה קוראים לו "נפש". ההיפסטר מטבע ברייתו רגיש כל כך, שונה כל כך ומיוחד כל כך שאין באפשרותם של מוחי וחמשת חושיי הרגילים בתכלית לרדת לסוף דעתו. לוקחת זאת בחשבון.
היפסטר יקר שלום,
השבוע כתב פלוני אחד שאתה בטח מכיר טקסט שהייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי להאמין שהוא אמיתי. הטקסט הזה נורא ארוך, וקצת קשה לקרוא אותו כי יש באמצע תמונות זזות, תמונות לא זזות ותמונות של אנשים מפחידים. היות ואני כבר קראתי את הטקסט, הרשה לי לתמצת אותו עבורך: היפסטר זה הניגר החדש. שונאים אותו, רומסים אותו ומקפחים אותו מזכויות אזרח בסיסיות כגון להציק לשוטרת באמצע הלילה*, רק בגלל העניבה שלו. תן לי להגיד לך, זו בהחלט אבולוציה. בפעם האחרונה שבדקתי היפסטר היה סתם איש קצת מגניב (להלן "היפ-סטר"), ששומע מוזיקה קצת מעניינת ולובש טייטס מאמריקן אפרל אבל סולחים לו על זה. ובכן, לא עוד.
אם יורשה לי, אני חושבת שאני יכולה גם לאבחן איפה נפלתם. הטעות באמת אינהרנטית לסגנון החשיבה שלכם, אבל היה קשה לראות אותה לפני פרשת הסחים. תקציר למתקשים: תיכף אני אמצא לינק כי אם יש משהו שאין לי כוח לכתוב עליו זה זה הנה מה שנועה ליברמן פלשקס כתבה על היפסטרים VS סחים. אז תן לי לספר לך משהו אישי על עצמי במקום. אני יודעת שאתה היפסטר ודברים אישיים של אנשים אחרים לא מעניינים אותך, כי אתה אדיש ומגניב ומודע לעצמך, אבל סבבה, בוא נעשה את זה בקטע אירוני ומודע לעצמו.
לפני 6 שנים בדיוק יצאתי בשאלה. יצאתי באמת, לא קצת, לא מבית מסורתי. עזבתי מוסד לימודים חרדי לחלוטין, ודרך חיים חרדית לכל דבר ועניין, והלכתי לעשות משהו יותר מעניין עם החיים שלי. הסיבה העיקרית שיצאתי בשאלה היא שהבנתי שיש דבר כזה שנקרא בחירה חופשית, והבחירה החופשית היא דבר מוחלט בעולם. כמו כן הבנתי שאין דבר כזה "אנחנו". רוב הזמן שקדם לכך חייתי באשליה שיש קבוצה שהיא הקהילה שלי, שיש ערימה של תאים שעובדים כגוף אחד והם כל אחד מאיתנו, ויש לנו מטרה משותפת, ושזה, כמאמר הפתגם, זה אנחנו נגד העולם. עזבתי את הדת כשהבנתי שזה כל אחד לעצמו, ואני רק אחת משבעה מיליארד יחידים. אנחנו מתחברים אחד לשני מדי פעם למען מטרה משותפת, אנחנו עושים דברים מדהימים באמת, אבל בסופו של יום, אנחנו לבד.
הנטייה להגדיר את עצמנו על דרך הניגוד והשלילה היא אחת הנטיות האנושיות ביותר. עשיתי זאת כאדם דתי וכאדם חילוני. אבל אני באמת מחזיקה ממך הרבה יותר מדי כהיפסטר משכיל- היתה לך הפריווילגיה ללמוד דבר או שניים בחיים לפני שעברת למרכז תל אביב, ויותר מדי חגיגת בשירותים של הריפראף אכל לך את יכולת הריכוז- מכדי שתנהג ככה. מכדי שתגיד לי ברצינות שיש כאן מלחמת ציוויליזציות, ובמלחמה זו יש אותך ואת חבריך החמושים במשקפי קרן עבי מסגרת, ומולכם את מסעודה משדרות, את מיטל השוטרת המחומצנת עם המסטיק, ואת עדן אברג'יל.
אח'שלו, אף אחד לא רודף אותך בגלל שאתה היפסטר. אני יודעת שאתה קצת פרנואיד, בכל זאת עוד יש יובש ואתה הרבה יותר עצבני מבדרך כלל, ולכן אצעק זאת שוב: אף אחד לא רודף אותך בגלל שאתה היפסטר. אבחנה זאת נכון חברתי לטוויטים רעות: אולי היו לא חביבים אליך כי אתה מתלבש מוזר, כי אתה נראה הומו, או סתם נראה תמהוני משהו גם בסטנדרט התל אביבי. אולי מישהו היה קצת לא נחמד אליך- במידה בה אנשים לפעמים לא נחמדים לאנשים אחרים. ואני לא אומרת שזה בסדר, אני מאמינה בנימוס מושלם. אבל אין איזו מהות היפסטרית כוללת שבגללה זה קורה. רק מהות מעצבנת שהיא שלך באופן אישי.
כפי שכתב לך חברי הטוב שחר, שהוא כל דבר בעולם מלבד מיינסטרים, אין לך מושג ירוק מה זה להיות שונה באמת. אתה והחבורה שלך מקדשים שלמות גופנית, מקדשים אנינות תרבותית, מקדשים היצמדות לקוד אוניברסלי מומצא כזה או אחר. כפי שכתב עליך חברי הטוב דני, אולי זה רק כי עוד לא התבגרת, ואתה בוחר באליטיזם תרבותי ככיסוי לכך. וכפי שכתבתי לך אני, רוב מוחלט של האנשים שאתה טוען שמתעבים אותך אינם יודעים כלל על קיומך. הם לא יודעים שיש דבר כזה היפסטר, ומתוך שאינם יודעים אינם מסוגלים לשנוא. הם יודעים רק שיש צעירים ממש מגניבים שחיים במרכז תל אביב, עובדים בעיתונים ובטלוויזיה וברדיו, שהם היו רוצים אולי בזמן אחר להיות כמותם. קצת מרחמים עליכם, כן, אבל בפועל גם ניזונים מכל מה שאתה ושכמותך מייצרים.
אין כאן מלחמת ציוויליזציות בה אתה יכול להתחבא מאחורי הטייטל שבחרת לעצמך.
ואם מישהו בכל זאת דיבר אליך לא יפה אולי אתה צריך לבדוק אם דרכת לו במקרה על הבוהן.
* אני בעד להציק לשוטרים בכל זמן ומקום אפשריים. אנחנו משלמים להם משכורות, אנחנו נותנים להם נשק וכלי תחבורה ואת היכולת לעצור אותנו, המעט שאנחנו יכולים לקבל בתמורה זה להטריד אותם במידת האפשר. רק אומרת.
תגיות: 9 תגובות
9 תגובות ↓
אלון עוזיאל וחבר מרעיו הם ערימה של אידיוטים מאוננים שחושבים שהם בחוד חנית של משהו, אבל הבשורה שלהם היא בעצם כלום אחד גדול.
[...] This post was mentioned on Twitter by Yael Goren, Lee-He Jacobson. Lee-He Jacobson said: RT @trischi: בלוגפוסט עם טייטס זרחני: מכתב פתוח לידידי ההיפסטר http://www.trischi.net/2010/09/hipsters/ @shayatik @el_i [...]
מאוננים נשמע הרבה יותר טוב בבריטית, wankers.
מלבד זאת, לא, אין כאן בשורה. גם לי אין אבל אני גם לא טוענת שיש לי.
רומסים את ההיספטר? חלילה. אפילו לא מסתכלים עליו כשדורכים עליו בטעות, מרוב שהם מתאמנים על להיראות שדופים ומתנשאים.
ואת, יש לך לב טוב. גם אם הוא באנימייטד גיפ של פקאצות, שהן בטח סחיות בהתהוות.
שרונג, אני מחבקת באהבה את החלקים הסחיים שבי. אם עוד לא הבנת כל הפוסט הארוך הזה הוא אך תירוץ ותפאורה לאנימייטד גיף שבראשו.
השאלה המעניינת היא האם "היפסטרים לאן" הופך להיות מין רב-שיח של חרשים כמו שאלות הפוליטיקה/דת/אבולוציה/בלה בלה בלה, או שמא באמת יש סיכוי שמישהו יקשיב למישהו אחר.
וטוב שחזרת לכתוב, ולא רק טוויטים.
טל, איזה כיף לראות אותך כאן
לדעתי המלומדת, זה כבר די שיח חרשים. ההבדל בינו לבין שאלות דת, אבולוציה ושות' הוא שכאן אין מדע שמישהו מהצדדים יכול לעשות בו שימוש כדי להכריע, ככה שהמבוי נראה סתום מתמיד.
עם זאת, היו המון תגובות שקיבלתי אוף דה רקורד לפוסט הזה (אנחנו חיים בעידן בעייתי) של אנשים שממש לא הסכימו איתי, או עם חלק ממה שכתבתי, ועם זאת לא צידדו בהיפסטרים כ"צד". אז אולי אנחנו עדיין לא עומדים בפני מלחמת עולם שלישית.
מסכים עם כל מילה, זרה וירטואלית יקרה. אני לא מסוגל להבין את התפיסה התיכוניסטית והעקומה הזו של "שופוני!, אני מיוחד וססגוני – ועכשיו אני גם נרדף!".
ההתקשטות הזו מעצבנת, והארת את הנושא באור הכי נכון, לדעתי.
פוסט מעולה. מפוכח וחכם ואמיתי ואנושי, בלי כל הפוזה המאוסה הזו (מכל הצדדים).
תודה על זה.