קארמה רעה ושאר הפרזות

רון בלב ואת ביד.

קארמה רעה ושאר הפרזות header image 2

שפעה של צהוב*

24 בינואר, 2007 מאת trischi

 מה שלמדתי היום על העולם

1. לא כל האוסטרלים הם בלונדיניים, שזופים בעלי פוטנציאל עצום למלנומה וקוראים להם דיק דארלינגטון. למעשה חלקם כהים, שבורי אף וכדורגלנים ממוצא ארמני. ולחשוב שאפגוש מקרוב אחד מהם, ולא את דיק דארלינגטון, בדיוק ביום בו החבר שלי הצהיר שיש לי טעם מזעזע בגברים, ויום אחד אחרי שהוא אמר שאני מדברת יותר מדי עם זרים.

2. לא לסרב למתנות. הפולניות הזאת של "באמת לא הייתם צריכים" הוכיחה לי השבוע באופן מובהק את כל נושא ה"קארמה רעה". סרבתי שהחבר הנ"ל יקנה לי ארנק חדש, יקר ללא הצדקה וסופר יוקרתי מסוהו? משמע, אין לי צורך בארנקים, מסיקה לה הקארמה בהיקש שהיה מפיל אותה בפסיכומטרי מילולי בוודאות. יום אחרי כן נעלם הארנק הישן, המצ'וקמק והגדוש-לא-בכסף-עד-להתפקע שלי. 

3. לא להכניס חתולה למקלחת. לא משנה איזו שכבה של אפר מכסה אותה, תודות לאולימפיאדת המאפרות ולבוידעם החדש שהיא גילתה בדירה, ושלא היה לי מושג שהוא ישנו. אבל במיוחד לא להכניס אותה למקלחת אם גם אני שם, בעיצומו של תהליך הקילוח (רדפתי אחריה כל הבוקר והתייאשתי, נכנסתי בעצמי ופתאום השותפה שלי העיפה אותה פנימה), ובדיוק נגמרו המים החמים. מה שכן, ייתכן והאפקט הקוצני-פאנקיסטי שהפרווה שלה קיבלה אחרי זה שווה את הכל. אני יודעת מזמן שהיא לסבית כסאחיסטית קשוחה עמוק בלב, ולהלן קולר הניטים שלה.

תובנות חשובות

1. אנשים מתגלים כאחרים לגמרי ממה שחשבת שלושה מצבים אפשריים:

כשגרים איתם

כשעובדים איתם

כשמזדיינים איתם.

בדרך כלל הם מתגלים כמטרד גדול בהרבה ממה שחשבת שהם מלכתחילה.

2. פצעים ונשיקות:

אני תמיד מפחדת שתמצא מישהי טובה ממני.

אתה תמיד מפחד שאמצא מישהו גרוע ממך.

הפוסט הזה נמצא כאן -ולא בפנקס השטויות- לא כי הוא חשוב, אלא בעיקר כי בערימות החפצים המגובבות שמהוות את סך כל תוכנו של החדר שלי, לא הצלחתי למצוא עכשיו ולו עט אחד, קטן ומגמגם.

אופציה לעדכונים במייל ושאר ירקות: על האש, כבר מוכן.

*שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש/ דאגלס אדאמס.

תגיות: 9 תגובות

השארת תגובה

Preview:

9 תגובות ↓

  • 1 muzarli // 25 ינו', 2007 בשעה 10:59

    אני עדיין לא מדבר איתה (ברו)
    לא אחרי שהיא אכלה את שרדר…

    איך בדיוק אפשר לקבל עדכונים במייל? (גם אני רוצה!)

  • 2 trischi // 25 ינו', 2007 בשעה 11:41

    כרגע עדיין אי אפשר,
    אחרי שדוד אבוטבול יארגן לי שיעור פרטי בוורדפרס יהיה אפשר, ואני אודיע על זה בקול גדול.

  • 3 דוד אבוטבול // 26 ינו', 2007 בשעה 17:27

    מת לארגן לך שיעור פרטי
    על אף שהסימסטר תם, אני אהיה בקמפוס כמעט בכל יום בשבוע הקרוב
    צר לי לשמוע שהארנק לא נמצא בסוף.
    סעמק.

  • 4 האביר שלא היה Il cavaliere inesistente // 26 ינו', 2007 בשעה 19:55

    שלא לדבר על מה שאתה לומד על אנשים כשאתה מזיין להם את השכל בטווח קצר ובטווח ארוך.

    אתנהג כמו פילוסוף יווני פרה-סוקראטי ולא ארחיב. מי שצריך לדעת, יודע.

  • 5 trischi // 29 ינו', 2007 בשעה 6:24

    זיוני שכל זה ה-דבר. ויש בזה יותר סיפוק ושלוות נפש, ללא ספק.

  • 6 רייכל // 10 פבר', 2007 בשעה 11:20

    מוזר, אתה יכול ללמוד עם מישהי שנה וחצי,
    ובשלושה משפטים באיזה בלוג, כשאתה מחפש בגוגל מבחנים של יורי פינס, לגלות עליה הרבה יותר (מדי? :) ).
    תראי מה עשית, בגללך לא למדתי שעה שלמה (עוד שעה שלמה, שמצטרפת להרבה יותר מדי שעות שלמות של חוסר למידה בימים האחרונים).
    אבל היה כייף. אז הייתי חייבת לכתוב לך את זה.

  • 7 trischi // 10 פבר', 2007 בשעה 20:43

    שמחה שנהנית. העולם שלי פתוח לכולם, מה שלא- לא כאן. ד"ש למאו.

  • 8 ירון // 23 פבר', 2009 בשעה 23:28

    נו באמת, את לא יודעת שלשכב עם מישהו זה כמו להלוות לו כסף? זה לגמרי משנה את מערכת היחסים!
    ;)

  • 9 trischi // 24 פבר', 2009 בשעה 2:42

    נכון, אבל לא בהכרח באותו האופן. כששוכבים זה יכול להפוך למשהו טוב (ורע- יותר מדי דוגמאות יש לי לכאן ולכאן ולשניהם), כשמלווים/לווים כסף the only way to go is downhill…